פסק-דין בתיק ת"ק 6471-01-11

1.         בפני תביעה כספית בגין נזקי התובע עקב אי השלמת מכר של רכב אותו הוא רכש מהנתבע שמספרו 4294329 (להלן-"הרכב") ביום 18/10/07 . לתובע הוברר לאחר מס' שנים ממועד הרכישה, כי רישיון הרכב בוטל ביוזמת הנתבע בשנת 2010. 

             הנתבע, הגיש תביעה שכנגד לתשלום נזקיו, עקב נשיאתו בהוצאות בגין השימוש של התובע ברכב, כדוגמת אגרת כביש 6 וקנסות מחמת אי העברת הבעלות ברכב ע"ש התובע  לרבות טרחתו ואובדן זמן ועבודה, עקב התחמקות של התובע מהעברת הזכויות על שמו, לטענתו.  

             התובע והנתבע שכנגד (להלן-"התובע") טוען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, כי הנתבע והתובע שכנגד (להלן-"הנתבע") דחה את בקשותיו להיפגש בסניף הדואר ליד ביתו של הנתבע וטען כי דין התביעה שכנגד להידחות.  

2.         התובע טען בכתב התביעה כי היו עיכובים בהעברת הבעלות ברכב על שמו מטעמים שונים ובעדותו אמר כי היו עיכובים טכניים. לדבריו, לא ניתן היה להעביר את הבעלות על שמו בעת שהוא והנתבע התייצבו ביחד בבנק הדואר ביום 27/08/09 הואיל ונאמר להם כי לא ניתן לשלם אגרת רישוי לרכב ובאותו מעמד גם להעביר את הבעלות ברכב. כך גם לדבריו,  נעשו ניסיונות לתאם ביניהם מועד להעברת בעלות בבנק הדואר, אך הדבר לא צלח.

3.         אין חולק כי לאחר חלוף כ-3 שנים ממועד המכר, הודיע הנתבע לתובע בחודש אוקטובר 2010 או בסמוך לכך, כי הוא עומד להפקיד את רישיון הרכב במשרד הרישוי מאחר והבעלות רשומה עדיין על שמו וברצונו למנוע מעצמו חיובים וחובות בגין זאת ( עדותו של התובע ע"מ 1 שורה 27 ועדותו של הנתבע, עמ' 2 שורה 25 לפרוטוקול).

            מעדותו של התובע ומעיון בכתב ההגנה, עולה כי הנתבע דרש ממנו תשלום בסך 1,000 ש"ח כתנאי להעברת  הבעלות על שמו בשיחתם הטלפונית בטרם הופקד הרישיון במשרד הרישוי וכי הוא דרש מהתובע לשלם את אגרת רישיון הרכב והטסט. הנתבע טוען, כי דרישתו זו באה לנוכח הוצאותיו וטרחתו במרוצת השנים עקב אי רישום הרכב על שמו ומבלי יכולת להביא לכך שהתובע יפגוש בו להעברת הבעלות.

4.         ביום 10/11/10, הפקיד הנתבע את רישיון הרכב במשרד הרישוי לדבריו, לפי עצת המשטרה לאור בקשתו "להשתחרר" מאחריות שלו על הרכב כל עוד הרישום על שמו למרות אי החזקתו בו. כתוצאה מכך, בבדיקת רישיונות שגרתית של המשטרה, עוכב התובע ביום 22/11/10 משנמצא כי הוא נוהג ללא רישיון רכב תקף והוגש נגדו כתב אשום. 

5.         התובע, דורש החזר של 14,600 ש"ח בגין המכר ואת הוצאותיו להתקנת וו גרירה. בנוסף לכך, דורש התובע פיצוי בגין הוצאותיו לשכירת רכב מסחרי חילופי למשך 3 חודשים לאחר שהופקד הרישיון וכן את הפסדיו מאובדן ימי עבודה עקב העמדתו לדין ולצורך התייצבות לדיון בתביעה.  

6.         הנתבע, דוחה את טענותיו של התובע כנגדו וטוען כי העברת הבעלות לא בוצעה מחמת התרשלותו של התובע באי יצירת קשר עימו לצורך כך. לדבריו בעדותו, גם לאחר פניות טלפוניות חוזרות ונשנות שלו אל התובע לרבות פגישתו עימו באקראי (בהתאם לעדותו ועדות בנו) לא עלה בידו להביא לשיתוף פעולה מצד התובע כדי להעביר את הבעלות.  משכלו כל הקצין, התרה הנתבע בתובע כי הוא יפקיד את הרישיון , כפי שאכן עשה. 

7.         עיון בהסכם המכר של הרכב מיום 18/10/07 (נספח א' לכתב התביעה) מלמד כי החזקה ברכב נמסרה לתובע במועד החתימה על ההסכם ובכפוף לתשלום בגין המכר בסך של 20,000 ש"ח ששולם במעמד החתימה על ההסכם.

             בסעיף 7 להסכם נקבע כי "ביום העברת החזקה, יהיה הרכב של הקונה ושלו בלבד, גם אם טרם הועברה הבעלות הפורמאלית במשרד התחבורה ו/או במשרד הרישוי". בסעיף 9 להסכם נקבע כי הוצאות העברת הבעלות יחולו על הקונה.

8.         האינטרס הוא של הקונה , להבטיח את השלמת המכר בהעברת הבעלות על שמו . בה בשעה, האינטרס של המוכר הוא להשתחרר "מעולו של הרכב"  בהעברת הבעלות בו ע"ש הקונה  על מנת להסיר את אחריותו ממנו לרבות ההוצאות הכרוכות ברישום הבעלות על שמו, כפי שהוכח שנגרמו לנתבע טרחה והוצאות.

            בסעיף 284 (א) לתקנות התעבורה נקבע: "בעל רכב וקונה יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון ( On Line ) אל רשות הרישוי (בסימן זה- בנק מקוון) ויזוהו בפני פקיד הבנק.

            (2) הוכח לפקיד הבנק -  המקוון כי אין הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, וימסר לצדדים טופס לאישור שינוי הבעלות (להלן - שטר המכר) שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הרכב...

            (3) לאחר שחתמו הצדדים על שטר המכר, ישלם מבקש רישום שינוי הבעלות אגרה בשיעור הקבוע בחלק ג' בתוספת הראשונה, לפי סוג הרכב".

            בהתאם לכך, על המוכר והקונה להתייצב ביחד בסניף הבנק (לרבות בנק הדואר), על מנת לבצע את העברת הבעלות במעמד שניהם עם תעודה מזהה ורישיון רכב. 

9.         מכירת רכב הושלמה עם מסירת הרכב לידי התובע ותשלום התמורה לנתבע והרישום במשרד הרישוי, הוא דקלרטיבי לפי הוראות פקודת התעבורה.

             בהתאם לכך, על התובע להרים את הנטל להוכיח כי הנתבע הפר את ההסכם במניעת העברת הבעלות על שמו . כך גם, לצורך הוכחת אחריותו של הנתבע לנזקיו, על התובע להוכיח כי לא היה בידו להביא לחידוש רישיון הרכב בעצמו במשרד התחבורה, בפרט לאחר שנימסר לו ע"י הנתבע כי הוא מפקיד את הרישיון.  

10.        התובע, לא הוכיח כי היו מניעות ועיכובים מצד הנתבע להעברת הבעלות עד לחודש אוקטובר 2010, מועד בו התנה הנתבע את ההעברה בתשלום בסך 1,000 ש"ח.